בדיוק אז החתולה שלי

בדיוק אז שיפצנו את הדירה, והחתולה שלי נפלה מהחלון. קומה שלישית אל האספלט. היא עמדה על אדן החלון ונבהלה מהפועל, ניסתה לקפוץ באלכסון אל המזגן וצנחה שלוש קומות.
התחלתי לבלות את הלילות בחצרות האחוריות. מחפשת. לפעמים לפנות בוקר. העזובה משכה את לבי יותר ויותר. טלאים של פינות חבויות, וֶספה ישנה – גלגליה חבויים בסרפדים המצמחים, ספה מרוטת כריות עם חור מסיגריה בוערת, צמחים זנוחים, קרשים ופחי אשפה. דברים שהיו פעם של מישהו. החצרות החדשות והנקיות שבהן סלולים מגרשי חניה נראו לי עקרות.

DSCN1015 L

זו התמונה הראשונה שצילמתי בחצר אחורית. החצר האחורית שמאחורי הבית שלנו. כמעט אור.

לאט לאט הגיחו חתולי השכונה, מתחככים ברגלי. שוטטנו ביחד – הם ואני. כולם מלבדה.
החצרות המוזנחות התאימו לי. אהבתי את הרגעים בהם הבהיל פנס פינה, שיח ומדרגה. השיבה האיטית לחושך הרגיעה מעט את הקשר הכאוב בבטן שלי.

לא האמנתי שאראה אותה שוב. מעולם לא היתה ממש שלי. עיניים ירוקות מוקפות בכחל. דרוכה. ובכל זאת מצאתי את עצמי באחורי הבתים בלילות. מצאתי את מקומי. חדרי מדרגות ומקלטים נעולים, אופניים מכוסים בשיחים מאובקים, בלוני גז, ארונות פעורים, נעליים ישנות, חדרי אשפה, ברזים מטפטפים ובדלים. נשארנו מאחור. כבויים וסמויים.

DSCN3250 L
ישבתי על הספה שהיתה פעם צהובה, מישהו פעם עישן שם מאוחר בלילה וחרך בה חור בהיסח הדעת. כמה זמן סביר לחכות לחתולה שלי? זמן חסר תכלית של אחורי קלעים. כיסא מטבח בסגנון שנות החמישים נשען של שלוש רגלים מולי. אולי הם ישבו כאן ושוחחו, שתו קפה. מצוטטת לשיחת הרפאים. חתולת לילה מתקרבת, חשדנית. אני מרחיקה את לבי ממנה.

DSCN9364

שנה לאחר מכן קניתי לעצמי ליום הולדתי מצלמה.  מצאתי את עצמי יוצאת עם שחר לאותן חצרות אחוריות לתעד את רוח הרפאים של אותו חיפוש. חשבתי לעצמי שאוכל  לסגור מעגל, שאמצא נחמה בכך. ובמקום מצאתי לי ארץ פלאות, ארץ החצרות האחוריות.  מאז אני שם.

DSCN6818 L

19 מחשבות על “בדיוק אז החתולה שלי

  1. מקסים, במובן של מיחים המקסימות אותנו לאותן חצרות, הפוכות כל כך לניקיון הפסח המצוחצח שהשתלט עלינו, וכמו מספקות ראי לחצייה האחר של הנפש החתולית – בין הפינוק לחזרתו של הטבע.

  2. דורית זה מאד מרגש אותי, את מלאה בכל כך הרבה ומהרבה תחומים, כמה נהדר שהחלטת לשתף אותנו
    נשיקות

  3. איזה יופי,
    ואיזה קונטרסט בין התמונות המבוהלות מלילות החיפוש והתמונה האחרונה
    המצלמה? הלך הנפש?

    • הלך הנפש, כנראה, הצללית שלי מצלמת במקום הזה שהלכתי והתידדתי איתו, והמעבר האיטי לביקורי חצרות אחוריות גם באור השמש העזה.
      תודה תרצה

  4. הכתיבה משובחת, וזה לא חדש, ובכל זאת הפומביות חדשה, והחצרות מגלות את עולמן ואת עולמך. מצטרפת למסע ומחכה להמשך באהבה.

  5. פינגבק: את החתולה שלי לא מצאתי | בארץ החצרות האחוריות

  6. פינגבק: על מתנות ומיגרנות | בארץ החצרות האחוריות

  7. פינגבק: שאלה של רומנטיקה או איך נראה פרח הלילך? | בארץ החצרות האחוריות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s