תודות

הסח הדעת
מאת ויסלבה שימבורסקה

אתמול ביקום התנהגתי לא יפה.
 חייתי יממה שלמה בלי לשאול דבר,
 בלי להתפעל ממשהו.

תרגום: רפי וייכרט

תודה ליואב שמשכים אתי לעתים קרובות עם שחר בשבתות ובחגים, ומאזין לרדיו באוטו, בדרך כלל 88 FM, בזמן שאני נבלעת בחצרות האחוריות. אחר כך קפה ודיווח –  איך היו החצרות הבוקר, הפתעות מעבר לפינה? במה מתאפיין הרחוב הזה? כלבים נבחו? שכנים נזעמו? עם אור ראשון הוא בפירוש מראה סימני עניין.

תודה לאפרתי, שהבינה כל כולה את ההתאהבות הזאת שלי, בחוכמה וברגישות מביאה אותי לכתוב לפי ההנחיה הכי חשובה שלה: "אמא, תכתבי מה שאת מתכוונת."

תודה לעידן שברוגע ובהומור רך עזר לי ליילד את הבלוג הזה.

תודה להורי שהבינו לגמרי את הנפלאוּת של העולם הזה בשבילי, וראו מייד שזו ארץ מולדת.

תודה לחברות, שאוחזות בידי במסע התגליות הזה, אחורה ופנימה.

תודה לכל מי שחולק את המבט שלי, לרגע או לכברת דרך, משוטט אתי בחצרות האחוריות, אל עבר הלב.